הסכסוך הישראלי-גבולות הוא אחד מהאתגרים המרכזיים במציאות המורכבת של מדינת ישראל. מאז הקמתה בשנת 1948, נתקלתה ישראל במגוון רחב של סכסוכים גבוליים עם שכנותיה. מדובר בסכסוכים הנובעים ממערכת היחסים המורכבת והמתמשכת עם מדינות ערב וארגונים פלסטינים.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא אחד מהסכסוכים המורכבים ביותר בעולם והוא מתרחש באזור המזרח התיכון מאז תחילת המאה ה-20. המרכז העיקרי של הסכסוך מתרכז בקרבת המדינה היהודית-הלאומית והעם הפלסטיני, שמבקשים שני העמים לקבוע את גבולותיהם באופן סופי ולהגיע לפתרון שיביא לשלום ולשוויון בין הצדדים. מאז קום המדינה הישראלית בשנת 1948 והדגלנות הפלסטינית שהתפתחה לאחר מכן, הצטברו בזמן רגעי התקפות קשות, קטטות שממשיכות עד היום, ומצב קיומי של אי-שיוויון ואי-שוויון בין הצדדים.
התעשייה היצואית בישראל היא ענף חשוב ומרכזי בכלכלת המדינה. בעשורים האחרונים, תעשיית היצוא בישראל עדכנה ופורצת דרך במגוון תחומים, כגון הייטק, ביוטק, תעשיית המזון, הביטחון ועוד.
סחר הוא חלק חשוב מהכלכלה הישראלית, וישראל מתמקדת בבניית קשרים מסחריים חזקים עם שותפים בינלאומיים. במאמץ לפתח את המסחר הבינלאומי, ישראל מתייעצת בשותפי זכיינה ותום על מנת לפתח מערכת יצוא ויבוא יעילה.
סוכנות הספרות והיצוא הישראלית אחראית על הקידום והפיתוח של הסחורות והשירותים הישראליים בשווקים בינלאומיים ועל בניית מערכות הספק משותפות בין בתי עסק ללקוחותיהם. במסגרת פעילותה, הסוכנות חותמת על הסכמי מסחר עם מדינות וקבוצות כלכליות חוץ-אירופאיות. אלה כוללים את הסכמי החופש והסחר, המטרה שלהם היא לחסל מכסים על מוצרים ושירותים בתחומים מסוימים, להפחית מגבלות טריפים ולשקם וליצור תנאי מתן לשוק.
המערכת המדינית בישראל מתבססת על שלושה רגליים עיקריות: הסמכתיות הממשלתית, הסמכתיות הפרלמנטרית והסמכתיות המשפטית. במסגרת הסמכתיות המשפטית ממוקמת רשות השיפוט, המערכת בישראל נחלקת לשלושה רמות: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט לתביעות קטנות.
הגוף החוקתי בישראל משתנה משתי חלקים עיקריים: הכנסת והקונגרס. במהלך פונקציות של הממשלה הישראלית, חלק חשוב למדי מוטל על כתפי המערכת החברתית של המדינה. ענייני ציבור, רגולציה, כלכלה וצבא מוטלים בתחום פוליטי-חוקתי הנחוץ לקיום המדינה. יש בישראל תוקף מלחמה חשוב - הפועל במוסדות מדינתיים ובארגונים פוליטיים ושמה חיונית על תהליכי קבלת החלטות בכנסת. המערכת המורכבת מנציגים שנבחרים ומזמיני ממשלה מזהים אינטלקטואלים כגורמים מפתח לקיומה של מערכת חוקתית.